תוכנית המעקב הפוליטי
בשבע השנים האחרונות, מאז פרוץ האינתיפאדה הפלסטינית השנייה (אנתיפאדת אל-אקצא) ומאורעות אוקטובר 2000, עברו המחשבה הפוליטית והזירה הפוליטית בישראל שינוי עמוק, שהשפיע בבירור על היחסים בין המדינה לאזרחים הפלסטינים בישראל. ביסודו של דבר, כישלון פיסגת קמפ דיוויד ביולי 2000 ופרוץ האינתיפאדה גרמו לנסיגה חדה מן המדיניות הליברלית כלפי המיעוט הפלסטיני בישראל, שהגיעה לשיא בתקופת תהליך אוסלו. גישתה של המדינה השתנתה מקצה לקצה, וכיום אף נעשים ניסיונות להחיות הלכי רוח שנדמה כי קפאו ולמצוא צורות חדשות של אפליה. שינויים במישור החקיקתי-חוקתי, שינויים במדיניות הממשלתית בתחומים שונים וההקצנה המהירה של דעת הקהל היהודית והשיח הציבורי הביאו להידרדרות דרמטית במעמדם של הפלסטינים בישראל. לאור ההתפתחויות הללו, וכדי להתמודד עם האפליה הנוצרת או נתמכת בידי המדינה, יש צורך לתעד את סקרי דעת הקהל, את ההצהרות הפומביות ואת ניסיונותיה של המדינה להדיר את המיעוט הפלסטיני מן החיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים. הצעד הראשון הוא איסוף מידע וניתוחו. חשיבות מיוחדת נודעת לנושא זה בתקופה הנוכחית, שבה מדינת ישראל מנסה להגדיר את זהותה העצמית לאור התפתחויות פוליטיות המחייבות שינויים בחוקה ובמדיניות. שינויים אלה מתרחשים במהירות ואינם זוכים לדיון ציבורי. פרויקט המעקב הפוליטי במדה אלכרמל עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות הפוליטיות האלה כדי להגביר את המודעות אליהן הן בציבור הפלסטיני והן בציבור היהודי ולגבש דרכי התמודדות איתן.
המחוקקים, המנהיגות והפעילים החברתיים והפוליטיים מקרב המיעוט הפלסטיני זקוקים למידע מדויק על המצב החברתי והכלכלי, על המגמות הפוליטיות ועל החזון הקולקטיבי של האזרחים הפלסטינים בישראל, כדי להשתמש בו בעבודתם הפוליטית ובמאמציהם הציבוריים. יש אפוא להעמיד לרשות מנהיגי הפלסטינים בישראל (חברי הכנסת, למשל) מידע מדויק ונגיש על מצב הבוחרים שלהם. הארגונים הבלתי ממשלתיים היהודיים הנאבקים באפליה יכולים להיעזר בדוחות המעקב הפוליטי בפעילותם מול מוסדות המדינה ומקבלי ההחלטות, וכמוהם יכולים גם אקדמאים, אינטלקטואלים ומכוני מחקר ליהנות מן הדוחות שלנו.